סיזיפוס היה מלך פיקח אך רמאי, שהצליח להערים על האלים – אפילו לברוח מהמוות פעמיים.
בתגובה, זאוס – מלך האלים, העניש אותו בעונש נצחי:
לגלגל סלע ענק במעלה הר, אך בכל פעם שהוא מתקרב לפסגה – הסלע מתגלגל חזרה למטה, והוא נאלץ להתחיל מחדש.
הסיפור של סיזיפוס מוכר לכולם והפך למטאפורה למאמץ חסר תכלית ושחיקה אינסופית במצבים חסרי פתרון.
מטלה סיזיפית.
לא פעם בחיינו, אנחנו נדרשים למטלות שמרגישות כמטלות סיזיפיות.
מטלות עם תחושה של חוסר תכלית המייצרות שחיקה רבה.
תיעוד הפגישות הטיפוליות מרגיש, לא פעם, כסיזיפי.
אז איך אפשר לשבור את התחושה הסיזיפית – ולשמור על שגרת תיעוד מבלי להישחק?
שלב ראשון: לזכור את התכלית
לפני הכול, שאלו את עצמכם: למה בכלל אני מתעד?
שבאים לברר מה התכלית של התיעוד, כדאי לזכור:
- כולנו בני אדם. כולנו שוכחים מדי פעם. "ההיפך מלשכוח זה לרשום"
- אנחנו מחוייבים בתיעוד (כן כן)
- רפלקציה – תהליך התיעוד מאפשר לנו שיקוף של המחשבות ולפעמים זה אפילו מייצר תובנות שקשה היה להגיע אליהן ללא הכתיבה
- חיבור למשמעות – תיעוד הוא לא מטלה אדמיניסטרטיבית. הוא חלק מהטיפול.
לכל אחד ואחת יש גם סיבות אישיות. כדאי לנסח אותן לעצמכם – זה עוזר.
שלב שני: למצוא את הדרך שלך
לאחר שחידדתם לעצמכם את ה"למה", הגיע הזמן ל"איך".
לכל אחד ואחת יש את השיטות הקטנות שמסייעות לשמירת שגרה, גם אם היא שוחקת.
הנה כמה טיפים שעוזרים למטפלים רבים:
- קובעים זמן קבוע לתיעוד – ממש כמו שקובעים זמן לפגישות (שמים ביומן) . אפילו 5 דקות בסוף כל שיחה יכולות להספיק.
- לכתוב ישר – כמה שורות תוך כדי/בסיום המפגש חוסכות הרבה בלבול אחר כך.
- להשתמש בשיטה שעובדת עבורך – תבנית קבועה, תזכורות, תיעוד בקול או כל דרך שעוזרת לך לשמור על עקביות.
💬 יש לכם טיפ שעוזר לכם לשמור על שגרת תיעוד? שלחו לנו – נשמח לשתף
מה בין חרדת המטפל לניהול תיעודים אישיים של מפגשי טיפול